פסק-דין בתיק ת"א 6203-07-10

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "התובעת" או "המנהל") הגישה נגד הנתבעים תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 81 בגוש 202005 בתחום מועצה אזורית גולן בשטח של 269,121 מ"ר (להלן: "המקרקעין").

2. במסגרת כתב התביעה המקורי טענה התובעת, כי היא הבעלים של חלקים בלתי מסוימים במקרקעין בשטח של 247,621 מ"ר וכי הנתבעים הינם בעלים של חלקים בלתי מסוימים במקרקעין בשטח של 21,500 מ"ר. במקביל, התנהל בין הצדדים הליך בבית המשפט המחוזי בנצרת. לאחר הגשת כתב התביעה הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה וזאת לאחר שכבוד השופט צרפתי קבע, כי שבעה מתוך הנתבעים זכאים להירשם כבעלים של 43 דונם מתוך המקרקעין, ולא 21,500 מ"ר בהתאם למרשם המקרקעין עד להחלטה האמורה.

3. בנסיבות אלו הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן במסגרתו טענה, כי היא הבעלים של 226,621 מ"ר חלקים בלתי מסוימים מהמקרקעין וכי סך חלקי כל הנתבעים הינם 43,000 מ"ר חלקים בלתי מסוימים. התובעת טוענת, כי המקרקעין מצויים בשטח אש תחת צו הרמטכ"ל משנת 1982 וכל כניסה לשטח או שימוש בו כפופים לקבלת היתר מהגורמים הרלוונטיים בצבא. לטענתה, השטח אותו תפסו הנתבעים, ללא הסכמתה, משמש שטח אש פעיל אשר לא ניתן לקבל לגביו היתר כניסה ושימוש מצה"ל.

4. לטענת התובעת, השטח בו עסקינן מצוי בלב שטח אש הדרוש לצה"ל והינו חיוני למטרות ביטחוניות. לטענתה, הצעת החלוקה אותה צירפה לתביעה ביקשה להתחשב במצב הקיים במידת האפשר ולאפשר לנתבעים מחד גיסא לקבל שטח פנוי לחזקתם הבלעדית ומאידך גיסא בצורה שלא תפגע בצרכי צה"ל. עוד טענה, כי ההצעה מאוזנת ומתחשבת בעובדה שהנתבעים הינם בני משפחה אשר חפצים לעבד את חלקיהם במקרקעין כיחידה אחת.

5. עוד ציינה התובעת, כי הגישה נגד הנתבעים תביעה לסילוק ידם מחלק אחר במקרקעין בשל עבודות הכשרה, גידור ונטיעה אשר ביצעו ללא ידיעת המנהל והסכמתו. במסגרת התביעה האמורה, ניתן צו מניעה שאסר על הנתבעים לעשות שימוש בלתי סביר במקרקעין ובכלל זה נטיעת עצים, סלילת כבישים והקמת גדרות. לטענת התובעת, שטח תפיסה זה שלגביו מתנהל ההליך המקביל מצוי בלב שטח אש הדרוש לצה"ל בהיותו חיוני למטרות ביטחוניות ולא ניתן לאפשר לנתבעים לקבל את חלקם באותו מקום.

6. בנסיבות האמורות עותרת התובעת, כי בית המשפט יורה על פירוק שיתוף במקרקעין בהתאם לתוכנית החלוקה שצרפה לכתב התביעה ויורה על סילוק ידם של הנתבעים מהחלקים אותם תפסו שלא כדין לשיטתה אשר יועברו לבעלותה הבלעדית.

7. לטענת הנתבעים, החלקה נשוא התובענה נתפסה על ידי התובעת לאחר כניסתה לרמת הגולן, בעקבות מלחמת ששת הימים, לצרכי ביטחון והיא אף שילמה להם דמי שימוש שנתיים. הנתבעים טוענים, כי משחלף הצורך הביטחוני ואדמות בסביבה הוחזרו לבעליהם  פנו לתובעת בבקשה להחזיר להם את החלקה. לטענתם, משרד הביטחון אישר, כי הצורך הביטחוני חלף והביע נכונות להחזיר את החלקה אולם הדבר התעכב במשך שנים וללא הצדקה ובנסיבות אלו הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת. במסגרת הדיון התברר, כי התובעת העבירה את הבעלות בחלקה על שמה, במסגרת הליך הסדר מקרקעין, והיא טענה, כי אין להם זכויות בחלקה. פסק הדין הורה לתובעת לתקן את הרישום ולהסדיר את זכויות הנתבעים ב- 43 דונם אולם התובעת סירבה למלא אחר פסק הדין. הנתבעים טוענים, כי לאחר שערעור שהגישה התובעת נדחה החלה מסכת התעמרות בהם. לטענתם, התובעת טענה, כי לא ניתן למסור לנתבעים חזקה בחלקים מסוימים שכן פסק הדין אינו קובע זכויותיהם בחלק מסוים.

8. הנתבעים טוענים, כי נציג מטעם התובעת הראה להם את החלק שלהם, בגודל 43 דונם, ומסר להם מפה ולפיכך החלו לעבד את חלקם. לאחר מכן, החלה שרשרת התנכלויות על ידי זימון הסיירת הירוקה, המשטרה ונציג צה"ל. לטענת הנתבעים, נציג צה"ל שהגיע למקום אסר עליהם להמשיך ולעבד את האדמה בטענה, כי מדובר בשטח אש, זאת למרות שהשטח כבר לא בידי צה"ל מזה שנים רבות. לטענתם, הם זומנו למשטרה והתנהלו מול היועצת המשפטית של המנהל ובמקביל המשיכו לעבד ולהכשיר את השטח באין מפריע. 

9. הנתבעים מתנגדים להצעת החלוקה שהגישה התובעת וטוענים, כי היא מלמדת על התנהגותה חסרת תום הלב של התובעת. לטענתם, לאחר שנמסר להם שטח של 43 דונם, כמפורט לעיל, הם השקיעו מאות אלפי שקלים בהכנת השטח לעיבוד חקלאי ואף רכשו עצים לנטיעה אולם הדבר נמנע מהם בשל התנהגות התובעת, אשר מודעת לעובדה שהם עיבדו את השטח שנמסר להם וכעת מבקשת למסור להם שטח אחר ללא הצדקה. לטענתם, הצעת החלוקה אינה מאוזנת והחלוקה אשר התבצעה בהסכמה היא מאוזנת ומשרתת את אינטרס שני הצדדים. לטענתם, התובענה בה עסקינן והצעת החלוקה שהגישה התובעת מהווים הפרה של ההסכם בינם לבינה וכי השארת החלוקה בהתאם למוסכם לא תגרום לתובעת נזק כלשהו ומנגד היעתרות לתובענה תגרום להם לנזק בלתי הפיך.

הראיות

10. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר יובל כהן (להלן: "כהן")- מפקח במינהל מקרקעי ישראל- מחוז צפון ושל רס"ר שמואל מרדכי (להלן: "מרדכי")- נגד תשתיות בעוצבת געש ברמת הגולן. מטעם הנתבעים, הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע מס' 6 (להלן: "פואד"). המצהירים נחקרו על האמור בתצהירים. הצדדים הגישו ראיותיהם וסיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

11. אין מחלוקת, כי התובעת והנתבעים בעלים במשותף במקרקעין נשוא התובענה. בנוסף, אף לא יכולה להיות מחלוקת, כי משטרם בוצעה חלוקה במקרקעין, הבעלות של שני הצדדים הינה בחלקים בלתי מסוימים על פי החלוקה היחסית ביניהם. התובעת עותרת לפירוק שיתוף בהתאם לתוכנית שצירפה לכתב התביעה. הנתבעים אף הם מעוניינים בפירוק השיתוף אולם מתנגדים לתוכנית החלוקה שהגישה התובעת ותחת זאת טוענים, כי יש לקבוע שהחלק אשר עיבדו שייך להם. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי עיבדו את החלקה המסוימת לאור הסכם אליו הגיעו עם התובעת שאותו על התובעת לכבד.

12. הנה כי כן, המחלוקת העומדת להכרעתי הינה כיצד יש לפרק את השיתוף במקרקעין הנמצאים בבעלות משותפת של התובעת והנתבעים. בנוסף, בין הצדדים נסובה מחלוקת, האם הנתבעים החלו בעיבוד החלקה המסוימת על פי מצג שיצרה התובעת כלפיהם ומכוח הסכם שהגיעו איתה.

13. בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי להיעתר לתובענה ולהורות על פירוק השיתוף בהתאם לתוכנית שהגישה התובעת.

14. כפי שפורט לעיל, הנתבעים הם הבעלים של חלקים בלתי מסוימים במקרקעין בשטח של 43 דונם. לטענתם, לאחר כניסת התובעת לרמת הגולן נתפסה על ידה החלקה לצרכי ביטחון. הנתבעים טוענים, כי משחלף הצורך הביטחוני הם ביקשו מהתובעת, כי תשיב להם את החלקה והדבר התעכב במשך שנים ובנסיבות אלו הגישו תביעה נגד התובעת. בפסק הדין נקבע, כי על התובעת להסדיר את זכויות הנתבעים ב- 43 דונם בחלקה. הנתבעים טוענים, כי נציג מטעם התובעת הראה להם את החלק שלהם, בגודל של 43 דונם, ומסר לידיהם מפה. לטענתם, בעקבות כך החלו לעבד את החלק שלהם עליו הצביע נציג התובעת. כאמור, הנתבעים דורשים, כי במסגרת פירוק השיתוף הם יקבלו את החלק האמור.

15. בעדותו אישר פואד, כי בשלב מסוים הנתבעים עלו על הקרקע והחלו לעבד אותה והוסיף, כי זה היה בתיאום (עמ' 34 ש' 18-19). כאמור, הנתבעים טוענים, כי החלו לעבד את החלק הרלוונטי לאחר שכהן הראה להם את החלק שלהם במקרקעין.

16. בתצהירו טען כהן, כי עלה לשטח עם חלק מהנתבעים והראה להם את מיקום וגבולות חלקה 81 והציע לנתבעים לפנות למנהל בבקשה לפירוק שיתוף מוסכם בצירוף מפה עליה יסומנו גבולות השטח בו הם מעוניינים והבקשה תבחן על ידי המנהל. עוד טען, כי הנתבעים מסרו מפה לא מדויקת ועל כן ביקש, כי יפנו למודד לצורך ביצוע בדיקות מדויקות (ת/1 סעיפים 10-12).